בריכות קצינים – כל מיני בריכות ואגמים נסתרים

כל מיני נעלם וקצינים – האגם הנעלם/הבריכה הנעלמת/האגם הנסתר/בריכת הקצינים (נכתב 11/5/06)

שימו לב – אין בכתוב פה בגדר המלצה ומי שמשתמש בכתוב כאן עושה זאת על אחריותו האישית!!!

מבלי להתיימר להיות מדריך דגול או טייל מקצוען, רבים פונים אליי ושואלים אותי על כל מיני כאלו. למדתי עם השנים לקרוא להם "קצינים ונסתרים". חברי היקר יובל כהן פנה אליי זה מכבר ושאל אותי אפילו על "הבריכה של טלי??" אני מכיר כמה טלי, לאף אחת מהן אין בריכה. יובל אמר שכתוב שזה בן *ונה של מקום. טוב, דווקא הטלי שאני מכיר, אף אחת מהן לא *ונה ואין לה קשר ל*ונות בכלל.

אבל יובל, אני מברר עדיין.

אז תקשיבו על מה אני יודע, קצינים ונסתרים, בגדול זה מצפון לדרום:

*) בכולם הייתי או ראיתי. איציק ידידי, ה"אגם" שאתה דיברת עליו נמצא ברמת סירין ולא סירקין. אני מסביר עליו וכתוב שם "מה הקטע" אני הגעתי לשם מהצד ההוא (שרונה) אבל רק ראיתי, לא שחיתי, ואני גם מדבר איתך על 1984 בערך.  

גולן וגליל, שלוש בריכות קצינים שאני מכיר, שתיים נותרו (אחת וחצי בעצם).

1)  בריכת קצינים שליד בית המכס העליון  -   על הכביש מבית המכס ליישוב חד נס כ- 2.5 ק"מ מבית  המכס, פניה מהכביש לכוון  מכלאה/דיר, בסמוך מאוד לבסיס צבאי.

2) בריכת קצינים שליד גשר הפקק (סוף נחל הג'ילבון) – ראשית הסבר (שאפילו יש טיילים ותיקים שלא יודעים), גשר הפקק הכוונה לפקק וולקני שגרם ל"פקק" לניקוז של עמק החולה ולמעשה היה "שותף" ליצירת ביצת החולה. חשוב – נכון למועד כתיבת שורות אלה (11/5/06) לא הייתי שם למעלה משנה אבל מדריכי בי"ס שדה בקצרין אמרו לי שלפני 10 ימים היה נפלא שם. (זה החצי בריכה שאני מדבר עליה, לא תמיד יש מים).

איך מגיעים יא נודניק!  

מצומת מחניים פונים לכיוון גדות, פונים לכיוון גונן (כביש גדות גונן) עוברים את גשר הפקק, יורדים לשוליים בצד ימין וישר פונים שמאלה. נוסעים בדרך עפר שמתעקלת ימינה וחונים בתחתית ההר ליד הגדר. ליד שלט יש שביל סימון אדום. הולכים לאורך הצינור והלאה עד שמגיעים ל"טחנת הקמח" (הייתה פעם). עולים לאורך הצינור ומגיעים ל"בריכת הקצינים". 

*) בלי קשר לבריכה, עם ממשיכים ישר מזרחה (חפשו את השביל האדום) ועולים עוד קצת,"מגלים" כלי רכב סוריים וכמה מבנים שנהרסו במלחמת 67. אם ממשיכים ללכת במעלה השביל – מגיעים לערוץ נחל ג'ילבון.   

בשום אופן לא יורדים מהשבילים (בטיול כאן ובגולן בכלל) ישנם שדות מוקשים באזור!

3) בריכת קצינים שעל נחל חרמון - לא קיימת יותר כבריכת קצינים, רשות שמורות הטבע שברה את קיר  הבריכה שמשיק לנחל על מנת לבטל את ה"עומק" של הבריכה, אסרה על הרחצה שם ועשתה "כאילו" שמגדלים שם דגי חפף ארצישראלי. הדג הזה למעשה הוא ה-"סלמון לייט" של ישראל כי הוא שוחה במעלה הזרם (הלו הלו מדובר בישראל, זרם זה יחסי וזה בעצם ~ קרפיון נחלים).

יש גם את בריכות קצינים שלי – דודי שטיין – בגליל תחתון וגלבוע!!!!

4) נחל הקיבוצים - נוסעים בכביש עפולה בית שאן, פונים לכיוון בית אלפא/חפצי בה, ממשיכים לכיוון קיבוץ ניר דוד, וכשנגמרת גדר הקיבוץ, בפניה לרשפים יורדים מהכביש לימין, נכנסים למים. המהדרין נוסעים בדרכי העפר שם – עד למעיינות ול"בריכה" שבנו קצינים טורקים בזמנו (אה איזה קטע, יש גם קצינים שהם לא סורים). אם ממשיכים בכביש, מגיעים לעוד מעיין ואפילו יש עוד אחד – חפשו ותמצאו יש שלושה. (עין שוקק, עין מודע ו?)  

לתשומת לב הקורא, שים לב, לכל אורך ה"מפגש" של הגלבוע עם העמק, בתחתית ההר, פורצים מעיינות: עין יזרעאל, מעין חרוד, הסחנה, היאסי, נחל הקיבוצים וכו'.

*) חוצמזה גם משהו – לכל מטייל יש "חוצמזה" אז הנה הזה שלי. כשהייתי קיבוצניק בקיבוץ יזרעאל, גילו לי חברה מקיבוץ שדה אליהו על מין ~ מעיין ~ ליד הגדר שלהם ושל קיבוץ עין הנציב (בכיוון ה"זור"). אני לא הולך לגלות בדיוק איפה זה (זה לא שלי) – אבל חפשו, זה שם, פינת חמד.

*) רבי אשתורי הפרחי, מאנדלוסיה, ביקר בארץ במאה ה – 14 וכתב את "כפתור ופרח" שם כינה את אזור בית שאן – פתחו של גן העדן ידעתם? עד כאן בריכות.

*) זה קטע לידידי הקרוב איציק פורת!

5) אגם נסתר אחד - אני חייב להקדים ולהזהיר!!! הקירות שיורדים לאגם הזה תלולים ומסוכנים, צריך להיזהר כשמתקרבים לקצה. רוב ה"מבינים" טוענים שאסור לטבול במי האגם כי לא בטוח. אלו שלא מבינים אומרים שאלו שמבינים אומרים את זה כי המים עמוקים ואין נקודות אחיזה ולכן יש סכנת שקיעה וטביעה.

לא כל כך "קשה" לגלות את האגם. נוסעים מצמח לכיוון מנחמיה, פונים למנחמיה ואחרי כ – 2.5 ק"מ, ליד מזלג הדרכים שליד בית הקברות, פונים בדרך השמאלית לכיוון "מטמנת" טליה. בערך אחרי 2 ק"מ יש כניסה ימינה ליד מטע זיתים ואם נוסעים בשביל – ירידה – "מגלים" את האגם.  

מה הקטע, –   אפשר להגיע לאותו אגם – שהוא ניסתר mind you – גם מכיוון כפר תבור/ שרונה. נוסעים על כביש כפר תבור יבנאל (המספר של הכביש הוא כמו הבואינג 767) – וקצת אחרי הכניסה לשרונה  לכיוון יבנאל יש שילוט לפניה ימינה לשביל שמסומן כחול. זה אמנם מסומן כשביל 4X4 אבל הוא עביר לכל רכב.

בצמוד לכביש יש את עין שרונה,  מעיין עם בריכת שכשוך של 40 ס"מ ועץ אקליפטוס, זה אתר שקק"ל טיפחו,  ספסלים לשבת ונקי. כמה קילומטרים בהמשך השביל יש את עין חדה – פינה נחמדה מאוד. 

השביל הירוק מתפצל ומוביל לחרבת אולם ול- סירין פונים לשביל השחור וכשהוא מגיע למצוק מגיעים למצפה אלות. אם רוצים, ממשיכים ברגל לשמורה של מצפה אלות ואם לא רוצים, חוזרים בשביל הירוק – לחרבת אולם, ששם יש גם את עין אולם (זה מעיין אבל אפשר רק "לטבול" במקום).

בהמשך יש את חרבת סירין, יש שם מסגד עתיק, מצודה צלבנית ובית כנסת מתקופת התלמוד – יעני ההיסטוריה של ה"מידל איסט" בקטן.  או, ועכשיו מגיעים ל- מה הקטע – השביל הכחול נהפך לכביש שיורד למנחמיה. חוץ מזה שהמשפחה של הגיס שלי הם ממקימי מנחמיה, אז יש שם גם כמה מקומות יפים וגם אפשר להגיע (הליכה לא קלה או 4X4) ל"אגם הנעלם"  שנמצא מצפון לכביש שיורד מסירין למושבה.

אם הייתם אומרים לי שיש לכם 4X4 אז הייתי אומר לכם שהנסיעה על רמות יששכר מכוכב הירדן ועד מולדת היא נפלאה.     

6) אגם נסתר שניים, דרום, ~ מצפה רמון - בשטח המחצבות במכתש רמון יש אגם אחד. אפשר להגיע  בדרך העפר שיוצאת מכביש 40. נוסעים לכיוון מזרח שזה דרך פרטית של המחצבות, אחרי איזה 2 ק"מ יש מחצבה עמוקה מצפון לדרך שזה יוצא ממזרח לכביש הראשי. הירידה היא בסדר, נוחה, אבל רק ברגל. הצוקים הם בגובה עשרות מטרים.

חשוב לדעת, באופן כללי, האגם (הנטוש) נמצא באזור שבו שטח כרייה פעיל. אני עצמי הייתי תמיד בסופשבוע או חג, יש הטוענים שאין מה להיכנס לשטח באמצע השבוע בגלל משאיות ועבודות בשטח. מכל מקום הדרך הנכונה היא לא הדרך שמסומנת בצבע אלא דרך משולטת למחצבות במכתש.

7) אגם נסתר שלוש, דרום, ערבה תמנע - אני לא מדבר על זה שכולם מכירים, האגם בפארק תמנע, ליד המסעדה שקיים מ – 1986 ואוגר שיטפונות בעיקר.

אני מדבר על האגמים הנטושים בתמנע, אותם "גילה" לי מדריך טיולים וידיד קרוב בשם אייל אייזנר ז"ל, את ה"אזור" הזה ואתרים במדבר יהודה איל ז"ל "גילה" לי כשהוא עצמו הדריך באזור סיני וסנטה קטרינה (טיולים עם "ריו").

האגמים האלו הם תוצאה של הגעת הכרייה למי התהום. ה"אגמים" האלו לא מופיעים במפות. הסיבה לכך היא כנראה בשל העובדה שאירעו מקרי טביעה ב"אגם נעלם" אחד שנמצא בפארק ספיר בערבה התיכונה. גדות האגם תלולים הירידה היא עשר דקות והעלייה כחצי שעה, חשוב: בחורף גדות האגם בוציות והיציאה בעייתית. האגם עמוק מאד.

איפה זה כבר יא נודניק?

נסיעה לכיוון פארק תמנע, לאחר כקילומטר פניה דרומה, אל ציר הנפט (קו קצא"א). שביל מסומן אדום נסיעה של כ- 2.5 ק"מ והנה האגם הנעלם. הירידה לאגם היא או עם רכב שטח גבוה או פשוט לרדת ברגל.

*) יש לכם רכב 4X4? אופנוע שטח? שמעתי על אחד שבנסיעה בשביל האדום "פתח" עד 100 תוך שניות, במאמר מוסגר אספר לכם – זה מתאים לאייל ז"ל הקטע שביל הזה.   

יש עוד כל מיני כאלה וכאלו שמכירים ויודעים ושומעים ואומרים. אני עצמי הייתי ב – 3 בריכות קצינים בגולן. אם יש יותר או מישהו שיודע על אחר – אני מבקש שתחזרו אליי בדוא"ל –  david83@012.net.il.

אני לא מתכוון לעין תיניה או עין דרבשה וכאלה. אני מדבר על בריכות. לא לא לא , אני לא מדבר על הגייזר בקצה הצפון מזרחי של קיבוץ שמיר (האמת, זה לא גייזר, זה באר ארטזית של מי גופרית ומינרלים), אני לא מדבר על פינת החמד שמעל האנדרטה של הטייסים הטורקיים (שאפו לירח פראן) ולא על פינת החמד שבאזור דרדרה (מקום מצוין ללינת לילה בטיול ג'יפים).

כל מה שלעיל, הסיפור הזה והפירוט הזה, נובע משאלה פשוטה ששאל אותי ידידי היקר איציק פורת. הוא שאל על אגם נסתר אחד באזור מנחמיה. אני לא הבנתי למה הוא מתכוון (הוא אמר לי רמת סירקין), שאלתי את בן דוד שלי מקיבוץ שער הגולן שהסביר לי שאפשר להגיע מ"הכיוון של למעלה" ואז הבנתי שראיתי את האגם (כלומר הוא לא לגמרי ניסתר) מרחוק אמנם – כשהגעתי מכיוון חירבת סירין לכיוון מנחמיה. רק בשביל הקוריוז אספר לכם שאת הדרך, שעשיתי ברגל בגלל טעות בניווט (תלמיד תיכון 1975). באתי, ראיתי ופשוט, באפיסת כוחות, התיישבתי על הכביש עד שהגיע טרמפ ולקח אותי למנחמיה. (איך התביישתי, פדיחה).

אגב, למי שמעוניין בגבעה מעל מנחמיה יש מסעדה שהיא זולה יפהפיה לאכול וכאלה.      

אני חייב סיפור נוסף -

שנה אחר כך ב – 1976 – חברי ג'קי הראל שכנע אותי לבוא איתו לסופשבוע בכנרת כי חברה שלו, רונית מפתח תקווה, תהיה בחניון בעין גב. אני הסכמתי בתנאי שנעשה את כל האורך של נחל תבור (נקרא פעם "ואדי המסתננים") זה היה ואדי שעדיין לא עשיתי עליו  V. ירדנו עם תרמילים מהאוטובוס בצומת גזית. הלכנו ברגל את נחל תבור, בשדות בדרך תפסנו טרמפ עם טרקטור שחרש, המשכנו ברגל עד הר הרוח – החווה של מאיר הר ציון, שראה אותנו הולכים, חייך אלינו ואמר כל הכבוד (!) זה סיפור שיש לי עליו אימות – תשאלו את ג'קי (ד"ר יעקוב הראל היום), שנינו לא שוכחים את הטיול הזה. בכל אופן בעודנו יורדים ברגל את הר הרוח – מסטולים מעייפות – התחלנו לשיר, והיינו שנינו לבד, ואני פתאום מתלהב וצורח בקולי קולות "כולם ביחד להצטרף – ועכשיו רק הבנות" וג'קי מתפקע מצחוק ושנינו על סף קריסה מעייפות והגיע טרמפ – שנסע לכנרת…לעין גב… תודו – טרמפ מהסרטים. נו טוב, ג'קי קיבל באותו לילה ולי היו התכווצות שרירים וביצים קשות -

THE STORY OF MY LIFE.

זהו איציק ידידי, יש המון מסלולי טיולים והמון אתרים יפים. היפים ביותר הם אלה שהגעתי אליהם במקרה, אלה שממש לא תכננתי להגיע אליהם ואלה שבהם קרה לי ההפך הגמור ממה שציפיתי. כזה היה טיול שעשיתי למדבר יהודה עם מי שהם כיום רו"ח דיולד, אינג' בר-טל, ד"ר גיל ושוקי, תפס אותנו שיטפון בצאלים תחתון – איזו חוויה.    

שלך בנאמנות, דודי שטיין.

 All contents © Copyright 2007 David Stein